אחי, זה מטורף: למה כל דור ממציא שפה משלו?

מה זה סלנג?

אסלנג, או ״עגה״ בעברית, הוא שפה לא רשמית שמשמשת קבוצה מסוימת: בני נוער, חיילים, אנשי מקצוע, חובבי ספורט. הוא כולל מילים חדשות, מילים ישנות שקיבלו משמעות חדשה, וביטויים שנשאלו משפות אחרות. בעברית, למשל, המילה ״סבבה״ – מילה שמקורה בערבית – הפכה לחלק מן השפה היומיומית, ומילים רבות שבני נוער משתמשים בהן היום הגיעו מאנגלית, מערבית ומיידיש. סלנג אינו ״עברית רעה״. הוא שכבה חיה של השפה, שמשתנה מהר.

למה דווקא בני נוער?

בחוקרי שפה מסבירים שבגיל ההתבגרות שאלת הזהות חשובה במיוחד: מי אני? לאיזו קבוצה אני שייך? במה אני שונה מההורים? השפה היא אחת הדרכים הקלות והמהירות ביותר לסמן שייכות. כשקבוצה משתמשת במילים משלה, היא אומרת ״אנחנו ביחד״ – וגם ״אתם לא חלק מזה״. לכן, ברגע שההורים מתחילים להשתמש במילה, היא לא פעם מאבדת מן הקסם שלה, ומפנה מקום למילה חדשה.

איך נולדת מילה?

גמילים חדשות נולדות בכמה דרכים. יש מילים שמקצרים: ״בהצלחה״ הופכת ל״בהצ׳״. יש מילים שמקבלות משמעות חדשה: ״מטורף״ שפירושו ״מצוין״, ״חולה על״ שפירושו ״אוהב מאוד״. יש מילים שמגיעות משפות אחרות, דרך שירים, סרטונים ומשחקים. ויש מילים שנולדות מבדיחה פנימית של חבורה אחת, ומתפשטות לכל הכיתה ואחר כך לכל הארץ. היום, בזכות הרשתות, מילה יכולה לעבור מצפון לדרום בתוך שבוע.

האם הסלנג הורס את העברית?

דיש מבוגרים שחוששים שהסלנג ״מקלקל״ את השפה. אבל בלשנים רבים חושבים אחרת. לדבריהם, שפה חיה תמיד משתנה, והעברית עצמה היא דוגמה מצוינת: כשהיא חזרה להיות שפה מדוברת, היא הייתה צריכה להמציא אלפי מילים חדשות, וחלקן נשמעו מוזרות מאוד לבני הדור ההוא. ״הסלנג הוא המעבדה של השפה,״ אומרת ד״ר נעמה ברק, בלשנית שחוקרת שפת נוער. ״רוב המילים ייעלמו אחרי כמה שנים. מעטות ישרדו, ויגיעו בסוף גם למילון.״

לדעת להחליף ״בגדים״

העם זאת, בלשנים מדגישים שחשוב לדעת מתי מתאים להשתמש בסלנג. כמו שלא הולכים לחתונה בבגדי ספורט, לא כותבים מכתב למנהלת או עבודה בהיסטוריה בשפה של קבוצת החברים. היכולת לעבור בין ״משלבים״ – לשון גבוהה, לשון רגילה ולשון דיבור – היא סימן לשליטה טובה בשפה, ולא להפך. ״התלמידים הכי טובים בכתיבה,״ אומרת ד״ר ברק, ״הם לעתים קרובות גם אלה שהכי יצירתיים בסלנג. הם פשוט יודעים מה מתאים לכל מקום.״

כשסלנג פוגע

ויש גם צד פחות נעים: חלק ממילות הסלנג נולדות מלעג. מילים שמזלזלות בקבוצות של אנשים, במוצא, במראה או במוגבלות, יכולות להפוך ל״מצחיקות״ בכיתה – ולפגוע מאוד במי שהן מכוונות אליו. כשמילה כזאת מתפשטת, היא מלמדת את כולם, בלי שירגישו, לזלזל. מי שיוצר שפה יכול גם לבחור לא להשתמש במילים פוגעות, ולהמציא מילים שמחברות ולא מפרידות.

מילון הדור

זבבית ספר אחד החליטו תלמידי ט׳ לכתוב ״מילון הדור שלנו״: כל תלמיד בחר מילת סלנג, כתב מה פירושה, מאיפה היא הגיעה לדעתו, ומשפט לדוגמה. אחר כך ראיינו הורים וסבים על מילים מהנעורים שלהם. ״גילינו שסבתא שלי אמרה ׳אחלה׳ עוד לפני שאמא שלי נולדה,״ סיפרה אחת התלמידות. ״פתאום הבנתי שגם אנחנו חלק משרשרת.״

אסלנג הוא שפה לא רשמית של קבוצה. בעברית יש מילות סלנג מערבית, מאנגלית ומיידיש, כמו ״סבבה״.

בבני נוער ממציאים סלנג כדי להרגיש שייכים, ושונים מההורים.

גמילים חדשות נולדות מקיצורים, ממשמעות חדשה, משפות אחרות ומבדיחות של חברים.

דבלשנים אומרים: הסלנג לא הורס את העברית. אבל צריך לדעת מתי להשתמש בו – לא במכתב למנהלת.

היש סלנג שפוגע באנשים. אפשר לבחור מילים שמחברות ולא פוגעות.